---
title: "נסועה בישראל 2024 ומה קובע כמה נוסעים: בעלות, גיל, הנעה, נפח ועיר"
canonical: https://plateapp.ai/research/vkt-israel-2024-determinants
published: 2026-08-31T14:53:20.417Z
updated: 2026-08-31T14:53:20.417Z
author: דניאל לוי
tags: [נסועה, הלמ"ס, רכב חשמלי, ליסינג, שוק יד שנייה, גיל רכב, נפח מנוע, עירוניות]
---

# נסועה בישראל 2024 ומה קובע כמה נוסעים: בעלות, גיל, הנעה, נפח ועיר

התשובה: בעלות (ליסינג/חברה מול פרטי), גיל הרכב, סוג הנעה (חשמלי/דיזל/בנזין), סוג רכב, נפח מנוע והעיר בה הרכב רשום – כולם מסבירים את נסועת הרכב. ב‑2024 רכב פרטי חשמלי נסע בממוצע 21.3 אלף ק"מ לעומת 13.3 בבנזין [7]; ליסינג 26.4 לעומת 13.6 בבעלות פרטית [1]; חדש בן 0‑3 שנים 19.4 לעומת 4.4 בגיל 30+ [4]. ניתוח מגמות 2005‑2024 וחתכים לפי בעלות, גיל, נפח ועיר, עם מסקנות מעשיות לשוק היד השנייה.

## הממצאים בקצרה

- ליסינג וחברות נוסעים כמעט פי שניים מרכב בבעלות פרטית (26.4/23.4 לעומת 13.6 אלף ק"מ). [1]
- רכב פרטי חשמלי נוסע יותר: 21.3 אלף ק"מ לעומת 13.3 בבנזין. [3][7]
- רכבים חדשים נוסעים יותר: 19.4 אלף ק"מ בגיל 0–3 מול 4.4 בגיל 30+. [4]
- במשאיות דיזל, כבדות מעל 34 טון נוסעות כ‑63.2 אלף ק"מ, כמעט פי שלושה ממשאיות עד 3.5 טון (21.6). [6]
- מוניות הן בעלות הנסועה הממוצעת הגבוהה ביותר (62.2 אלף ק"מ), אך סך נסועתן ירד ב‑3.1% ב‑2024. [1][11]
- פערי נסועה עירוניים חדים: ממוצע ארצי 13.4 אלף ק"מ לרכב פרטי רשום בעיר, עם שונות גבוהה בין מרכז לפריפריה. [9]

## מבוא

דפוסי הנסועה (Vehicle Kilometers Travelled - VKT) מהווים ברומטר ישיר לעצימות הפעילות הכלכלית, ליעילות רשתות התחבורה, למידת הפריסה המרחבית ולרמת התלות ברכב הפרטי במשק. ניתוח מעמיק של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024 [1] והמגמות ההיסטוריות משנת 2005 [11] מעלה חמש שאלות מחקר מרכזיות:

1. באיזו מידה המעבר להנעה חשמלית מייצר "אפקט ריבאונד" (Rebound Effect), שבו עלות שולית נמוכה לקילומטר מביאה לעלייה בנסועה השנתית ביחס לרכבי בנזין וסולר?
2. כיצד משפיעים מבני הבעלות המוסדיים – בעיקר ציי ליסינג ורכבי חברה – על עצימות הנסועה, והאם פערי הנסועה ההיסטוריים מול המגזר הפרטי נשחקים לאורך זמן?
3. מהו עומק הפער המבני שנוצר בין קצב הגידול במצבת כלי הרכב ובנסועה המצטברת לבין קצב הפיתוח של רשת הכבישים בישראל בשני העשורים האחרונים?
4. מהם המנגנונים המרחביים והסוציו-דמוגרפיים המייצרים שונות קיצונית בנסועה הממוצעת בין גלעין מטרופולין תל אביב לבין ערי הפריפריה והיישובים החרדיים והערביים?
5. כיצד השפיע שינוי תמהיל ההנעות (כניסת רכבים היברידיים וחשמליים) על צריכת הדלק הכוללת ועל היעילות האנרגטית הממוצעת של צי הרכב הפעיל?

## רקע

בשנת 2024 עמדה סך הנסועה של כלי הרכב המנועיים בישראל על 67,538 מיליון ק"מ (67.5 מיליארד ק"מ) [1], נתון המשקף עלייה של 2.4% [11] לעומת שנת 2023 (65,945 מיליון ק"מ) [1] וצמיחה מצטברת של 61.9% [1] ביחס לשנת 2005 (41,729 מיליון ק"מ) [1]. כלי הרכב הפרטיים מהווים את מנוע הצמיחה המרכזי של היקפי התנועה: נסועתם הכוללת זינקה ב-105.1% [1] בין 2005 ל-2024 (מ-26,436 מיליון ק"מ ל-54,216 מיליון ק"מ) [1], וחלקה מתוך כלל הנסועה הארצית עלה מ-63.4% [1] בשנת 2005 ל-80.3% [1] בשנת 2024.

במקביל לגידול בנסועה, מצבת כלי הרכב הפעילים הכפילה את עצמה (גידול של כ-100% [11], עד ל-4,235,315 כלי רכב ברישיון בשנת 2024 [4]), ואוכלוסיית המדינה צמחה בכ-40% [11]. מנגד, פיתוח התשתיות הפיזיות פיגר באופן ניכר: שטח הכבישים צמח ב-65% בלבד, ואילו אורך רשת הכבישים הכוללת עלה ב-29% בלבד בין השנים 2005 ל-2023 [11]. חוסר ההלימה בין הביקוש המצרפי לנסיעות לבין שטח האספלט הזמין הוביל להחרפה ניכרת בעומסי התנועה ולהפחתת מהירות הנסיעה הממוצעת ברשת הדרכים.

**מדד מאקרו-תחבורתי**

| מדד מאקרו-תחבורתי | שנת 2005 | שנת 2024 | שיעור שינוי מצטבר (2005–2024) |
| --- | --- | --- | --- |
| סך הנסועה הכוללת (מיליוני ק"מ) | 41,729 | 67,538 | +61.9% |
| נסועת כלי רכב פרטיים (מיליוני ק"מ) | 26,436 | 54,216 | +105.1% |
| חלקם של כלי הרכב הפרטיים בסך הנסועה | 63.4% | 80.3% | +16.9 נקודות אחוז |
| מצבת כלי רכב פעילים | כ-2.1 מיליון | 4,235,315 | גידול פי 2.0 (+100%) |
| גידול באוכלוסיית המדינה | מדד 100 | מדד 140 | +40.0% |
| שטח כבישים (נתוני 2023 מול 2005) | מדד 100 | מדד 165 | +65.0% |
| אורך רשת הכבישים (נתוני 2023 מול 2005) | מדד 100 | מדד 129 | +29.0% |
| נסועה שנתית ממוצעת לכלל הרכבים (אלפי ק"מ) | 20.1 | 15.9 | -20.9% |
| נסועה שנתית ממוצעת לרכב פרטי (אלפי ק"מ) | 16.6 | 14.7 | -11.4% |

## שאלת המחקר וההשערות

1. באיזו מידה המעבר להנעה חשמלית מייצר "אפקט ריבאונד" (Rebound Effect), שבו עלות שולית נמוכה לקילומטר מביאה לעלייה בנסועה השנתית ביחס לרכבי בנזין וסולר?
2. כיצד משפיעים מבני הבעלות המוסדיים – בעיקר ציי ליסינג ורכבי חברה – על עצימות הנסועה, והאם פערי הנסועה ההיסטוריים מול המגזר הפרטי נשחקים לאורך זמן?
3. מהו עומק הפער המבני שנוצר בין קצב הגידול במצבת כלי הרכב ובנסועה המצטברת לבין קצב הפיתוח של רשת הכבישים בישראל בשני העשורים האחרונים?
4. מהם המנגנונים המרחביים והסוציו-דמוגרפיים המייצרים שונות קיצונית בנסועה הממוצעת בין גלעין מטרופולין תל אביב לבין ערי הפריפריה והיישובים החרדיים והערביים?
5. כיצד השפיע שינוי תמהיל ההנעות (כניסת רכבים היברידיים וחשמליים) על צריכת הדלק הכוללת ועל היעילות האנרגטית הממוצעת של צי הרכב הפעיל?

## הנתונים והמקורות

המאגר שעליו נשען הניתוח הוא פרסום הלמ״ס "נסועה של כלי רכב (קילומטרז') 2024", וכולל את המבוא, ההגדרות והשיטות לצד לוחות 1, 10 של שנת 2024 [11].

שינוי שיטה ומאפייני המדידה
- עד 2011 הנסועה הוערכה בסקר מבוסס דיווח נהגים בתחנות רישוי; החל מנתוני 2011 החישוב מתבסס על קבצים מינהליים ממרשם הרכב של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים [11].
- מאז 2010 נרשמים נתוני מד המרחק בבדיקת הרישוי השנתית, והנסועה השנתית מחושבת כהפרש בין שתי בדיקות עוקבות במרווח של כשנה [11].
- מספר כלי הרכב בשנה מחושב לפי מספר הימים שבהם הרכב היה עם רישיון בתוקף, ולא לפי ספירה ביום האחרון של השנה [11].
- הנתונים בפועל מייצגים 12 חודשים נעים בהתאם למועד מבחן הרישוי של כל רכב [11].
- בעקבות המעבר לשיטה המינהלית יש שבר סדרה בין 2010 ל-2011; לשם השוואה, 2011 חושבה בשתי השיטות. לוח 1 מציג את השיטה הישנה עבור 2011 ושנים קודמות, בעוד שמלוח 2 ואילך הנתונים מוצגים לפי השיטה החדשה בלבד [11].

מגבלות כיסוי ודיוק בחיתוכים ספציפיים
- אומדן הנסועה של כלי רכב פרטיים חשמליים מבוסס על סקר רכבים חשמליים שנערך בפברואר 2024, עם שיעור גבוה של זקיפות, ולכן כרוך באי ודאות סטטיסטית גבוהה יותר [7].
- בלוחות לפי ערים, הסיווג הוא לפי היישוב הרשום של בעל הרכב במרשם הרכב, לא לפי מקום מגורי המשתמש בפועל ברכב ולא לפי היישוב שבו הרכב פעיל [9].
- בחתך סוג בעלות לכלי רכב פרטיים חשמליים, נתונים עבור "השכרה או תיור" לא מוצגים עקב מספר תצפיות נמוך בשנת הסקר 2024 [11].
- בהשוואות לפי משקלי משאיות, חלק מהלוחות נשענים על סיווג משקל ישן לצורכי השוואה לאורך זמן, למשל בלוח 3, בעוד שלוח 6 מציג את קבוצות המשקל גם לפי הסיווג החדש בפרסום זה [3][6].

רשימת הטבלאות המשובצות מתוך פרסום 2024 [11]
- לוח 1: נסועה שנתית ונסועה שנתית ממוצעת, לפי סוג רכב, עמוד 1.
- לוח 1: נסועה שנתית ונסועה שנתית ממוצעת, לפי סוג רכב, עמוד 2.
- לוח 3: נסועה שנתית ממוצעת, עמוד 1.
- לוח 4: כלי רכב מנועיים, נסועה שנתית, עמוד 1.
- לוח 5: נסועה שנתית ממוצעת, עמוד 1.
- לוח 6: כלי רכב מנועיים, נסועה שנתית ונסועה שנתית ממוצעת, עמוד 1.
- לוח 7: כלי רכב מנועיים ונסועה שנתית ממוצעת, עמוד 1.
- לוח 8: נסועה שנתית ממוצעת של כלי רכב פרטיים, עמוד 1.
- לוח 9: אוכלוסייה, כלי רכב מנועיים, מורשים לנהוג ונסועה שנתית, עמוד 1.
- לוח 9: אוכלוסייה, כלי רכב מנועיים, מורשים לנהוג ונסועה שנתית, עמוד 2.
- מבוא 2024: ממצאים עיקריים, תרשימים/טבלאות בעמ' הרלוונטיים (עמ' 3, 5, 6, 7, 8, 9, 10 בהתאמה לטבלאות המשובצות).

## ממצאים

התפלגות הנסועה לפי סוגי הנעה בשנת 2024 חושפת הבדלים מהותיים בדפוסי השימוש ברכב הפרטי. רכבים פרטיים בעלי הנעה חשמלית מלאה (BEV) נסעו בממוצע 21.3 אלף ק"מ בשנה [3] – נסועה הגבוהה ב-60.2% [3][7] מזו של רכב בנזין מקביל (13.3 אלף ק"מ) [7] וב-44.9% מהממוצע [3][1] של כלל הצי הפרטי (14.7 אלף ק"מ) [1].

**סוג הנעה (צי רכב פרטי)**

| סוג הנעה (צי רכב פרטי) | מצבת כלי רכב פעילים (אלפים) | נסועה שנתית ממוצעת - כלל הגילים (אלפי ק"מ) | נסועה ממוצעת - כלי רכב חדשים (2021–2024) (אלפי ק"מ) |
| --- | --- | --- | --- |
| חשמל מלא (BEV) | 127.7 | 21.3 | 21.3 |
| היברידי פלאג-אין (PHEV) | נכלל בסך ההיברידי | 20.4 | 21.6 |
| סולר (Diesel) | 212.9 | 20.3 | 24.5 |
| היברידי רגיל (HEV) | 449.2 (סך הצי ההיברידי) | 19.1 | 20.7 |
| גז (LPG) | 19.6 | 17.1 | לא מוצג (מדגם מצומצם) |
| בנזין (Gasoline) | 2,868.5 | 13.3 | 17.8 |
| סך כולל צי פרטי | 3,677.8 | 14.7 | 19.4 |

הפער הניכר בנסועת הרכבים החשמליים נשען על שני מנגנונים מרכזיים:

לצד זאת, רכבי סולר חדשים (2021–2024) ממשיכים להוביל את עצימות השימוש עם ממוצע של 24.5 אלף ק"מ בשנה [10], נתון המעיד על כך שרכבי דיזל נרכשים באופן ייעודי על ידי נהגים בעלי פרופיל נסיעות מאומץ במיוחד.

מבנה הבעלות המשפטית על כלי הרכב מהווה את אחד הגורמים המשפיעים ביותר על עצימות הנסועה. בשנת 2024 עמדה הנסועה השנתית הממוצעת של רכב פרטי בבעלות חברת החכר (ליסינג) על 26.4 אלף ק"מ [1] – פי 1.94 [1] (גבוה ב-94.1% [1]) מרכב בבעלות פרטית (13.6 אלף ק"מ) [1]. רכבי חברה (ללא עצמאים) נסעו בממוצע 23.4 אלף ק"מ בשנה [1], ורכבי השכרה או תיור רשמו ממוצע של 24.1 אלף ק"מ [1].

הנסועה השנתית הממוצעת פוחתת באופן עקבי ככל שכלי הרכב מתיישן. רכבים פרטיים בקבוצת הגיל 0–3 שנים נסעו בשנת 2024 ממוצע של 19.4 אלף ק"מ [4]. הנסועה יורדת ל-15.5 אלף ק"מ [4] בגילאי 4–6, מתייצבת על 12.2 אלף ק"מ [4] בגילאי 10–13, ומגיעה לשפל של 4.4 אלף ק"מ בלבד [4] ברכבים שגילם 30 שנה ומעלה. רכבים חדשים משמשים ככלי הרכב העיקרי לנסיעות ארוכות ויוממות, בעוד רכבים ותיקים מוסבים לשימושים עירוניים משניים ומוגבלים.

**קבוצת גיל הרכב הפרטי (שנים)**

| קבוצת גיל הרכב הפרטי (שנים) | נסועה שנתית ממוצעת (אלפי ק"מ) | סך הנסועה השנתית (מיליוני ק"מ) | מצבת כלי הרכב בקבוצה |
| --- | --- | --- | --- |
| 0–3 | 19.4 | 18,265 | 941,450 |
| 4–6 | 15.5 | 10,685 | 690,506 |
| 7–9 | 13.8 | 10,109 | 731,451 |
| 10–13 | 12.2 | 8,304 | 682,524 |
| 14–19 | 11.2 | 6,191 | 553,836 |
| 20–29 | 9.3 | 604 | 65,300 |
| 30 ומעלה | 4.4 | 56 | 12,741 |

### השפעת נפח המנוע

התפלגות הנסועה לפי נפח מנוע ברכבי בעירה פנימית מציגה את הנסועה הגבוהה ביותר בקטגוריית 1,601–1,800 סמ"ק (16.8 אלף ק"מ) [6], ולאחריה קבוצת 2,001–3,000 סמ"ק (16.2 אלף ק"מ) [6] וקבוצת המנועים הקטנים עד 1,000 סמ"ק (15.2 אלף ק"מ) [6]. מנגד, הנסועה הנמוכה ביותר נרשמה במנועים בנפח של מעל 4,001 סמ"ק (9.6 אלף ק"מ בלבד) [6] ובקבוצת 1,001–1,300 סמ"ק (12.7 אלף ק"מ) [6].

השוואת הנסועה בין סוגי הרכב השונים בשנת 2024 משקפת עצימות תפעולית דיפרנציאלית ומגמות תנועה מנוגדות:

**סוג רכב**

| סוג רכב | מצבת כלי רכב (2024) | סך נסועה (מיליוני ק"מ) | נתח מסך הנסועה (%) | נסועה שנתית ממוצעת (אלפי ק"מ) | שינוי בסך הנסועה (2024 מול 2023) |
| --- | --- | --- | --- | --- | --- |
| כלי רכב פרטי | 3,677,809 | 54,216 | 80.3% | 14.7 | +3.1% |
| משאית | 311,926 | 8,358 | 12.4% | 26.8 | -0.7% |
| מונית | 24,244 | 1,507 | 2.2% | 62.2 | -3.1% |
| אופנוע | 172,779 | 1,345 | 2.0% | 7.8 | +7.3% |
| אוטובוס | 25,681 | 1,335 | 2.0% | 52.0 | +1.3% |
| אוטובוס זעיר | 15,414 | 648 | 1.0% | 42.0 | -7.5% |
| רכב מיוחד | 7,461 | 130 | 0.2% | 17.4 | +4.6% |
| סך כולל | 4,235,315 | 67,538 | 100.0% | 15.9 | +2.4% |

בסקטור המשאיות נרשם מדרג תפעולי ישיר בהתאם למשקל הכולל: משאיות סולר כבדות (מעל 34.0 טונות) נסעו בממוצע 63.2 אלף ק"מ בשנה [6] – כמעט פי שלושה ממשאית קלה עד 3.5 טונות (21.6 אלף ק"מ) [6]. נתון זה מבטא את הפעילות הלוגיסטית הרציפה של צי התובלה הכבד בשינוע מטענים ארצי.

בתחום המוניות, על אף שמוניות רושמות את הנסועה הממוצעת הגבוהה ביותר מבין כלל כלי הרכב (62.2 אלף ק"מ לרכב) [1], סך נסועת הצי ירד ב-3.1% בשנת 2024 [11] והמשיך מגמת ירידה ארוכת טווח (בהשוואה ל-81.6 אלף ק"מ לרכב בשנת 2011) [1]. הירידה מיוחסת לשינויים בהרגלי הניידות, להתרחבות התחבורה השיתופית ולגודש המכביד על מספר הנסיעות היומי שמונית מסוגלת לבצע.

צי האוטובוסים הציג עלייה מתונה של 1.3% [11] בסך הנסועה השנתית (1,335 מיליון ק"מ) [1], לצד נסועה ממוצעת של 52.0 אלף ק"מ לאוטובוס [1]. אוטובוס חשמלי נסע בממוצע 48.3 אלף ק"מ [7] – פחות מאוטובוס סולר (52.3 אלף ק"מ [7]) ואוטובוס גז (51.0 אלף ק"מ [7]). הפער נובע מהצבתם של מרבית האוטובוסים החשמליים בקווים עירוניים קצרים ומשמירה על זמני שהייה במסופים לצורכי טעינה. באוטובוסים זעירים נרשמה ירידה חדה של 7.5% בסך הנסועה [11], כאשר אוטובוס זעיר ציבורי גמע מרחק גבוה משמעותית מאוטובוס זעיר פרטי (47.9 אלף ק"מ [2] לעומת 34.0 אלף ק"מ) [2].

ענף האופנועים רשם את הצמיחה החדה ביותר בשנת 2024: זינוק של 7.3% בסך הנסועה [11] ועלייה של 4.4% בנסועה הממוצעת [11] (7.8 אלף ק"מ לרכב) [1]. אופנועים חשמליים הציגו נסועה שנתית ממוצעת חריגה של 9.5 אלף ק"מ [6] – גבוהה משמעותית מכל קטגוריות אופנועי הבנזין (7.4 אלף ק"מ [6] בנפח עד 125 סמ"ק ו-8.1 אלף ק"מ [6] ב-126–400 סמ"ק). ממצא זה משקף את הדומיננטיות של דו-גלגלי חשמלי בציי שליחויות עירוניים אינטנסיביים ובשימוש יומיומי תדיר בגוש דן.

**אינדיקטור אנרגטי**

| אינדיקטור אנרגטי | 2021 | 2022 | 2023 | 2024 | שינוי 2024 מול 2023 (%) |
| --- | --- | --- | --- | --- | --- |
| מספר כלי רכב מונעי בנזין והיברידי (אלפים) | 3,256.5 | 3,359.9 | 3,458.1 | 3,513.2 | +1.6% |
| נסועת כלי רכב מונעי בנזין והיברידי (מיליוני ק"מ) | 47,057.9 | 48,580.1 | 46,299.4 | 49,016.1 | +5.9% |
| סך צריכת בנזין בתחבורה (מיליוני ליטר) | 4,046.1 | 4,222.7 | 4,177.5 | 4,279.7 | +2.4% |
| צריכת בנזין שנתית ממוצעת לרכב (ליטר) | 1,242.5 | 1,256.8 | 1,208.0 | 1,218.2 | +0.8% |
| ממוצע ק"מ נסועה לליטר בנזין (יעילות אנרגטית) | 11.6 | 11.5 | 11.1 | 11.5 | +3.6% |

בין 2023 ל-2024 גדל מספר כלי הרכב מונעי הבנזין וההיברידיים ב-1.6% [11], בעוד הנסועה הכוללת שלהם צמחה ב-5.9% [11]. מנגד, צריכת הדלק המצרפית עלתה ב-2.4% בלבד [11] (מ-4,177.5 ל-4,279.7 מיליון ליטר) [11]. כתוצאה מכך, יעילות הצי השתפרה מ-11.1 ל-**11.5 ק"מ לליטר בנזין**(עלייה של 3.6% ביעילות [11]).

הנתונים המוניציפליים של נסועת כלי רכב פרטיים הרשומים בערים (לוח 9) חושפים שונות מרחבית וסוציו-אקונומית חדה. הממוצע העירוני עומד על 13.4 אלף ק"מ לרכב פרטי [9], עם שיעור בעלות ממוצע של 356.6 כלי רכב [9] ו-508.8 מורשים לנהוג [9] לכל 1,000 תושבים.

**קטגוריה / עיר**

| קטגוריה / עיר | אוכלוסייה ממוצעת (אלפים) | שיעור רכבים פרטיים ל-1,000 תושבים | מורשים לנהוג ל-1,000 תושבים | נסועה שנתית ממוצעת לרכב (אלפי ק"מ) |
| --- | --- | --- | --- | --- |
| ערי גלעין המרכז (גוש דן והשרון) |  |  |  |  |
| גבעתיים | 58.6 | 402.3 | 656.5 | 10.1 |
| רמת גן | 170.7 | 401.1 | 613.9 | 10.7 |
| תל אביב-יפו | 494.6 | 385.0 | 633.4 | 11.1 |
| גבעת שמואל / גני תקווה | 28.9 / 25.3 | 408.2 / 426.0 | 611.1 / 609.4 | 11.4 / 11.4 |
| קריית אונו | 44.2 | 437.2 | 625.1 | 11.5 |
| חולון / פתח תקווה | 192.3 / 269.0 | 392.0 / 366.1 | 567.5 / 544.0 | 11.6 / 11.6 |
| הרצלייה / רמת השרון | 110.1 / 48.9 | 462.0 / 476.1 | 654.9 / 659.4 | 11.7 / 11.7 |
| כפר סבא / רעננה | 99.5 / 82.8 | 437.8 / 451.5 | 654.7 / 675.7 | 11.9 / 11.9 |
| ערי פריפריה מובהקות |  |  |  |  |
| רהט | 76.8 | 330.0 | 365.0 | 19.8 |
| ערד | 29.3 | 432.7 | 530.5 | 19.5 |
| דימונה | 39.3 | 409.1 | 558.8 | 16.8 |
| שדרות | 36.2 | 406.0 | 516.7 | 16.6 |
| נתיבות | 54.3 | 304.3 | 418.8 | 16.4 |
| חריש | 40.6 | 298.1 | 414.0 | 16.2 |
| ערים חרדיות |  |  |  |  |
| ביתר עילית | 70.6 | 109.6 | 165.2 | 16.7 |
| מודיעין עילית | 88.3 | 80.7 | 124.5 | 16.6 |
| בית שמש | 171.7 | 167.8 | 257.4 | 16.5 |
| אלעד | 50.7 | 174.1 | 269.0 | 15.1 |
| בני ברק | 227.1 | 107.7 | 174.0 | 12.7 |
| ערים בחברה הערבית |  |  |  |  |
| כפר קאסם | 27.6 | 486.6 | 531.2 | 17.7 |
| עראבה | 27.0 | 492.8 | 597.5 | 16.9 |
| טייבה | 46.6 | 498.7 | 568.6 | 16.4 |
| באקה אל-גרביה | 31.0 | 500.7 | 597.5 | 16.3 |
| אום אל-פחם | 59.7 | 459.2 | 551.1 | 16.2 |
| טירה | 27.5 | 554.8 | 615.7 | 15.2 |

הנתונים משקפים שלוש תופעות סוציו-מרחביות מרכזיות:

בערי גלעין גוש דן (גבעתיים 10.1, [9] רמת גן 10.7, [9] תל אביב-יפו 11.1 אלף ק"מ) [9], הנסועה לרכב היא הנמוכה בישראל. צפיפות המרקם הבנוי, עירוב השימושים, הנגישות לתחבורה ציבורית ולחלופות זעירות ורמת הגודש המקומית מייצרים מרחקי יוממות קצרים ומצמצמים נסיעות ברכב פרטי. מנגד, בערי הפריפריה הדרומית (רהט 19.8, [9] ערד 19.5, [9] דימונה 16.8, [9] שדרות 16.6 אלף ק"מ [9]) הריחוק ממוקדי תעסוקה וממרכזים רפואיים ומסחריים כופה על התושבים יוממות ארוכת-טווח ותלות מוחלטת ברכב הפרטי.

ביישובים החרדיים בולט "פרדוקס המינוע": ערים כגון מודיעין עילית (80.7 רכבים ל-1,000 תושבים) [9], ביתר עילית (109.6) [9] ובני ברק (107.7) [9] מציגות את שיעורי הבעלות על רכב הנמוכים ביותר בארץ. יחד עם זאת, בערים החרדיות הממוקמות מחוץ לגוש דן (מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש), אותם כלי רכב מעטים רושמים נסועה שנתית חריגה של 16.5–16.7 אלף ק"מ לרכב [9]. דפוס זה משקף ניצולת תפעולית גבוהה ביותר של כלי הרכב – נסיעות רב-משפחתיות, שימוש שיתופי בלתי-פורמלי והסעות קהילתיות תכופות.

ביישובי החברה הערבית (טירה 554.8, [9] כפר קרע 516.2, [9] סח'נין 513.4, [9] באקה אל-גרביה 500.7 [9] רכבים ל-1,000 תושבים) שיעור המינוע הוא מהגבוהים בארץ, לצד נסועה שנתית ממוצעת גבוהה (14.4–17.7 אלף ק"מ [9]). שילוב זה מעיד על היעדר חלופות תחבורה ציבורית פנים-יישוביות ואזוריות, המחייב כמעט כל משק בית להחזיק רכב פרטי לצורכי תעסוקה מחוץ ליישוב.

הממצאים מחייבים גיבוש מדיניות תחבורתית ופיסקלית כוללת המותאמת לשינויי הטכנולוגיה והמרחב:

## ניתוח

הירידה המתונה בנסועה השנתית הממוצעת לרכב בודד – מ-20.1 אלף ק"מ ב-2005 [1] ל-15.9 אלף ק"מ ב-2024 [1] בכלל הצי, ומ-16.6 אלף ק"מ [1] ל-14.7 אלף ק"מ ברכב פרטי [1] – אינה מבטאת ירידה בביקוש לניידות, אלא נובעת משני תהליכים מקבילים. ראשית, התרחבות שיעור משקי הבית המחזיקים ברכב שני ושלישי חילקה את סך הקילומטראז' המשפחתי בין מספר כלי רכב. שנית, הגודש הכבד בכבישים הגיע לרמות רוויה המגבילות פיזית את יכולת ביצוע הנסיעות בשעות השיא, לצד התייצבות הסדרי עבודה היברידיים.

ראשית, גיל הרכב מהווה משתנה מסביר חלקי, שכן ציי הרכב החשמלי בישראל חדשים ברובם המוחלט (מרבית הרכבים החשמליים עלו לכביש משנת 2021 ואילך). כפי שמשתקף בנתוני כלל הצי, רכבים חדשים נוסעים משמעותית יותר מרכבים ותיקים.

שנית, נתוני הדו"ח מוכיחים את קיומו של אפקט הריבאונד הכלכלי (Rebound Effect). בהשוואה מבוקרת של כלי רכב פרטיים חדשים בלבד (שנת עלייה לכביש 2021–2024) הנמצאים בבעלות פרטית, רכב חשמלי גומע 21.2 אלף ק"מ בשנה [11], לעומת 15.8 אלף ק"מ בלבד [11] לרכב חדש בעל הנעה שאינה חשמלית – פער מובהק של 34.2% [11]. העלות השולית הנמוכה לקילומטר ברכב חשמלי (עלות טעינה ביתית לקוט"ש ביחס למחיר ליטר דלק) מסירה את החסם התקציבי ומעודדת נסיעות בין-עירוניות תכופות יותר.

**סוג בעלות (רכב פרטי)**

| סוג בעלות (רכב פרטי) | סך נסועה 2024 (מיליוני ק"מ) | נתח מנסועת הפרטיות (%) | נסועה ממוצעת 2024 (אלפי ק"מ) | נסועה ממוצעת 2019 (אלפי ק"מ) | נסועה ממוצעת 2011 (אלפי ק"מ) |
| --- | --- | --- | --- | --- | --- |
| פרטית | 45,206 | 83.4% | 13.6 | 14.6 | 15.1 |
| חברת החכר (ליסינג) | 4,873 | 9.0% | 26.4 | 30.1 | 31.2 |
| חברה (ללא עצמאים) | 3,435 | 6.3% | 23.4 | 26.3 | 28.7 |
| השכרה או תיור | 702 | 1.3% | 24.1 | 27.2 | 29.9 |
| סך הכל | 54,216 | 100.0% | 14.7 | 16.2 | 17.1 |

מבט היסטורי מצביע על מגמת התכנסות הדרגתית ושחיקה בפערי הנסועה של רכבי הליסינג. בשנת 2011 עמדה הנסועה הממוצעת של רכב ליסינג על 31.2 אלף ק"מ [1] (פער של 106.6% [1] מעל הרכב הפרטי), ובשנת 2019 עמדה על 30.1 אלף ק"מ [1] (+106.2% [1]), בעוד שבשנת 2024 הצטמצם הנתון ל-26.4 אלף ק"מ [1]. התכנסות זו מוסברת בהתייקרות שווי השימוש ברכב צמוד, החלת מגבלות דלק בחוזי העסקה, התרחבות העבודה מרחוק והגודש בכבישים המגביל את פוטנציאל הנסיעה היומי.

ממצא מפתיע נוסף עולה מהצלבת סוג הבעלות עם סוג ההנעה ברכבים חדשים בני 0–3 שנים. בעוד שברכבי בעירה פנימית מסורתיים קיים פער עצום בין רכב ליסינג (26.7 אלף ק"מ) [11] לרכב בבעלות פרטית (15.8 אלף ק"מ) [11], הרי שברכב חשמלי חדש הנסועה הממוצעת כמעט זהה בכל מסגרות הבעלות: 21.2 אלף ק"מ בבעלות פרטית [11], 22.4 אלף ק"מ בליסינג [11], ו-21.5 אלף ק"מ ברכבי חברה [11]. נתון זה מוכיח כי המעבר להנעה חשמלית מקנה לנהג הפרטי דפוס התנהגות ורמת נסועה הדומים לאלו של מחזיק רכב חברה, בשל ביטול החסם של הוצאות הדלק השוטפות.

עצימות השימוש בכלי הרכב מציגה מתאם שלילי מובהק עם גיל הרכב, לצד מתאם מורכב ולא-ליניארי עם נפח המנוע.

**נפח מנוע (סמ"ק) / סוג הנעה**

| נפח מנוע (סמ"ק) / סוג הנעה | נסועה ממוצעת 2024 (אלפי ק"מ) | נסועה ממוצעת 2022 (אלפי ק"מ) | מספר כלי רכב פעילים 2024 | סך נסועה (מיליוני ק"מ) |
| --- | --- | --- | --- | --- |
| עד 1,000 סמ"ק | 15.2 | 16.2 | 216,479 | 3,285 |
| 1,001–1,300 סמ"ק | 12.7 | 13.5 | 510,929 | 6,471 |
| 1,301–1,600 סמ"ק | 14.5 | 15.1 | 1,759,326 | 25,510 |
| 1,601–1,800 סמ"ק | 16.8 | 18.2 | 235,482 | 3,956 |
| 1,801–2,000 סמ"ק | 14.6 | 15.4 | 532,988 | 7,767 |
| 2,001–3,000 סמ"ק | 16.2 | 16.4 | 220,670 | 3,569 |
| 3,001–4,000 סמ"ק | 13.2 | 14.3 | 64,379 | 848 |
| +4,001 סמ"ק | 9.6 | 10.6 | 9,867 | 95 |
| רכב חשמלי (ללא נפח מנוע) | 21.3 | 20.5 (2023) | 127,690 | 2,714 |

הנסועה הגבוהה בקטגוריית 1,601–1,800 סמ"ק נובעת מריכוז גבוה של דגמים היברידיים פופולריים בעלי מנוע 1.8 ליטר בציי רכב וליסינג המשמשים ליוממות אינטנסיבית. מנגד, קבוצת הרכבים בעלי נפח מנוע מעל 4,000 סמ"ק מתאפיינת בגיל ממוצע מתקדם, בצריכת דלק גבוהה ובעלויות אחזקה כבדות, ולכן רכבים אלו משמשים בעיקר לנסיעות פנאי קצרות.

ניתוח צריכת הבנזין בתחבורה בין השנים 2021 ל-2024 מלמד על שיפור מתמיד ביעילות האנרגטית הממוצעת של צי הרכב מונע הבנזין (כולל כלי רכב היברידיים רגילים ופלאג-אין):

השיפור ביעילות האנרגטית מונע מחדירה רחבה של מערכות הנעה היברידיות מלאות ונטענות (המהוות 449.2 אלף כלי רכב פרטיים פעילים ב-2024 [7]), לצד שילוב מנועי טורבו-בנזין קטני נפח ויציאה הדרגתית של כלי רכב ישנים ומזהמים מהמצבת.

## מה זה אומר לקונים ולמוכרים

בשוק היד השנייה, נסועה משקפת עומס שימוש, בלאי ועלויות עתידיות. היא מסמנת עומס שימוש, בלאי צפוי ועלויות בעלות עתידיות. הנתונים של 2024 מציירים פערים ברורים לפי סוג בעלות, גיל, הנעה, נפח מנוע ועיר, וכל פער כזה מתגלם במחיר ובבדיקות שתרצו לראות בעסקה.

- בעלות קודמת: רכב מליסינג נוסע כמעט פי שניים מרכב בבעלות פרטית. ב-2024 הנסועה הממוצעת לרכב פרטי בבעלות פרטית הייתה 13.6 אלף ק"מ, לעומת 26.4 בליסינג, 23.4 בבעלות חברה ו-24.1 בהשכרה/תיור [1]. זה אומר יותר מחזורי טיפולים, בלמים ומתלים בקצב מהיר יותר, לצד תחזוקה מסודרת יחסית בציי רכב. פרשנות: לקונה, בקשו היסטוריית טיפולים מלאה והחלפות מתכלים; למוכר, הדגישו תיקונים מונעים ותיעוד טיפולים כדי לנטרל חשש מבלאי של ק"מ גבוה.

- גיל: רכב צעיר נוסע הרבה יותר בכל שנה. רכב פרטי בן 0-3 נסע בממוצע 19.4 אלף ק"מ ב-2024, בן 4-6 נסע 15.5, ובן 30 ומעלה רק 4.4 [4]. פרשנות: ק"מ שנתי נמוך ברכב ותיק לא מבטל בלאי מצטבר של שנים; בקשו קבלות על טיפולים גיל-מונעים כמו גומיות, מתלים ואטמים. מנגד, ק"מ שנתי גבוה ברכב חדש יותר עלול עדיין להיות ידידותי מכנית אם התחזוקה תקינה.

- סוג הנעה: רכב פרטי חשמלי נסע ב-2024 בממוצע 21.3 אלף ק"מ, גבוה מממוצע הפרטיות [6]. עם זאת, אומדן הנסועה לחשמליות מבוסס על סקר ונשען על שיעור זקיפות גבוה, ולכן יש לנהוג בזהירות בהסקת מסקנות פרטניות [7]. בקרב רכבים חדשים 0-3, הדיזל נוסע הכי הרבה: 24.5 אלף ק"מ, מול 21.3 בחשמל ו-18.6 בבנזין [11]. פרשנות: לקונה חשמלית, דרשו דוח בריאות סוללה, היסטוריית טעינה ותיעוד אחריות; בדיזל, בדקו DPF, טורבו ומזרקים; בבנזין היברידי, ודאו סטטוס מצבר היברידי ותחזוקת קירור מערכות.

- נפח מנוע: שיאני הק"מ השנתי הם 1,601-1,800 סמ"ק עם 16.8 אלף ק"מ; בקצה הגבוה 4,001+ סמ"ק הממוצע הוא 9.6 בלבד, בין השאר משום שקבוצת נפח זו מבוגרת יותר סטטיסטית [6][11]. פרשנות: נפח גדול עשוי להציג ק"מ שנתי נמוך אך בלאי גיל יקר; נפחים פופולריים ובני-שנים בינוניות צוברים ק"מ מהר יותר, חפשו הוכחות לטיפולים תכופים והחלפות בלאי.

- "ק"מ עירוני" וטראפיק: הממוצע הארצי בעיריות לרכבים פרטיים בבעלות פרטית הוא 13.4 אלף ק"מ לרכב [9]. ערים מסוימות מציגות ממוצעים נמוכים יותר, למשל תל אביב-יפו עם 11.1, ולעומתן באר שבע עם 14.6 וירושלים עם 13.7 [9]. פרשנות: ק"מ נמוך בעיר צפופה יכול להיות עקבי עם דפוסי שימוש קצרים, אבל הנהיגה העירונית עצמה שוחקת בלמים ומתלים. בקשו היסטוריית החלפות בלמים, בוקסות ובולמים כדי לתמוך במחיר שמבוסס על "ק"מ עירוני".


מה עושים עם זה בעסקה בפועל?

- אימות ותימחור לפי בעלות וגיל
 - רכב ליסינג/חברה: השוו את הק"מ בפועל לטווח המוצהר לשנתון ולבעלות. חריגה משמעותית כלפי מעלה ביחס ל-26.4 בליסינג או 23.4 בחברה מחייבת הנחה ותיעוד טיפולים יוצא דופן [1]. חריגה מטה דורשת הסבר אמין ומסמכים (רכב חלופי בצי, עמידה ממושכת).
 - רכב פרטי: ק"מ שנתי סביב 13.6 נחשב טיפוסי; ק"מ חריג נמוך או גבוה מנמיך או מעלה סיכון בהתאמה [1]. התאימו את הבדיקה לגיל: 0-3 שנים סביב 19.4, 4-6 סביב 15.5 [4].

- התאמה לפי הנעה ונפח
 - חשמלי: ק"מ שנתי גבוה מ-21.3 אינו בהכרח שלילי אם SoH של הסוללה תקין; אל תוותרו על בדיקת DC fast charging history אם זמינה [6][7].
 - דיזל חדש 0-3: 24.5 אלף ק"מ כשגרה מצדיק בדיקה מוקפדת של מערכת הפליטה והסיכה [11].
 - בנזין 0-3: 18.6 אלף ק"מ צפוי; חריגה כלפי מעלה מעלה חשד לשימוש אינטנסיבי או נסיעות בין-עירוניות רבות [11].
 - נפח 1,601-1,800 סמ"ק: צפו לקצב ק"מ שנתי גבוה יחסית של 16.8; ודאו היסטוריית טיפולים תואמת [6].


- שימוש בהקשר עירוני כדי לתמוך במחיר
 - טענת "ק"מ עירוני" בתל אביב-יפו סביב 11.1 אלף ק"מ יכולה להיות קוהרנטית עם הסטטיסטיקה העירונית [9].
 - אם הרכב רשום בעיר עם ממוצע גבוה יותר, כמו באר שבע 14.6, ק"מ נמוך במיוחד מצריך ביסוס תיעודי חזק יותר [9].
 - אל תשכחו לאזן: ק"מ נמוך בעיר אינו פוטר מבדיקת בלאי אופייני לעיר.


- שקיפות מסמכים שמגדילה שווי בשוליים
 - דוחות טיפולים לפי מרווחים קבועים בציי ליסינג/חברה מחזקים מחיר מול חשש מק"מ גבוה [1].
 - לרכבים חשמליים: אישור אחריות יצרן פעילה לסוללה ודוח קיבולת מעל סף היצרן יתמכו בתמחור, במיוחד כשק"מ שנתי סביב הממוצע לחשמליות [6][7].
 - לרכבי דיזל צעירים: הוכחות לניקוי/החלפת DPF ושמן בתקן יצרן יקטינו אי-ודאות [11].


פרשנות: בשוק יד שנייה הישראלי של 2024, הקונה הממוצע ישלם פרמיה על היסטוריית תחזוקה שקופה ומסבירה את הק"מ ביחס לבעלות, גיל והנעה; המוכר ירוויח מתיק מסמכים שמחבר את נתוני הנסועה הסטטיסטיים לפרופיל השימוש בפועל, במיוחד כשמבקשים ליישר מחיר גבוה עבור ליסינג שטופל היטב, דיזל חדש-יחסית או חשמלי עם סוללה בריאה.

## המלצות מעשיות

התרחבות הנסועה ברכב חשמלי (21.3 אלף ק"מ[10] לעומת 13.3 אלף[10] בבנזין) מדגישה כי מעבר לחשמול פותר בעיות פליטה מקומיות אך עלול להחריף את עומסי התנועה עקב אפקט הריבאונד. נדרש קידום מהיר של מס נסועה דיפרנציאלי המבוסס על מרחק וזמן נסיעה (תמחור לפי שעות עומס וגאוגרפיה), במטרה להפנים את עלויות הגודש החיצוניות.

**מגמת הנסועה, צריכת הדלק והיעילות האנרגטית (2021–2024)**

| קטגוריה | צריכת בנזין (מיליוני ליטר) | יעילות צי הבנזין (ק"מ לליטר) |
| --- | --- | --- |
| 2021 | 4046.1 | 11.6 |
| 2022 | 4222.7 | 11.5 |
| 2023 | 4177.5 | 11.1 |
| 2024 | 4279.7 | 11.5 |

הפער המתמשך בין רכבי ליסינג לרכב פרטי (26.4[1] לעומת 13.6[1] אלף ק"מ) מדגיש את הצורך בעדכון מנגנון שווי השימוש ובהגבלת הסדרי סבסוד דלק מלאים ללא תקרת קילומטראז', המעודדים נסועה עודפת ופוגעים בתמריץ לנסיעה בתחבורה ציבורית.

עצימות הנסועה הגבוהה בפריפריה ובחברה הערבית מחייבת תיעדוף השקעות בתשתיות הסעת המונים, קווי אוטובוס מהירים ומסילות רכבת אזוריות, על מנת להפחית את הנטל הכלכלי של אחזקת רכב פרטי באזורים אלו.

לנוכח רמת המינוע הנמוכה ואינטנסיביות השימוש ברכב במגזר החרדי, יש לתמוך במערכי שיתוף רכבים מוסדיים (Car-sharing) ולעבות את קווי התחבורה הציבורית הבין-עירוניים הישירים.

## סיכום

התמונה שעולה מ‑2024 ברורה: עיקר הנסועה בישראל מתנקזת לכלי רכב פרטיים, שחלקם בסך הקילומטרים הוא 80.3%, בזמן שמוניות, אוטובוסים ומשאיות מציגים עצימות שימוש גבוהה משמעותית ביחס לממוצע לרכב פרטי של 14.7 אלף ק"מ לשנה [1]. באותה שנה המוניות נסעו 62.2 אלף ק"מ לרכב, אוטובוסים 52.0, אוטובוסים זעירים 42.0, משאיות 26.8, ורכב מיוחד 17.4, לעומת אופנועים עם 7.8 בלבד [1].

מה מסביר כמה נוסעים בכל רכב
- סוג בעלות: רכב פרטי בבעלות פרטית נע בממוצע 13.6 אלף ק"מ, לעומת רכבי ליסינג עם 26.4, רכבי חברה עם 23.4, ורכבי השכרה ותיירות עם 24.1 [1].
- גיל: יש מדרון ברור עם הגיל. רכב פרטי בן 0-3 שנים נוסע 19.4 אלף ק"מ, 4-6 שנים 15.5, 7-9 שנים 13.8, 10-13 שנים 12.2, 14-19 שנים 11.2, 20-29 שנים 9.3, ו‑30 פלוס 4.4 בלבד [4].
- סוג הנעה: רכב פרטי חשמלי נוסע 21.3 אלף ק"מ בממוצע, דיזל 20.3, היברידי פלאג אין 20.4, היברידי רגיל 19.1, ובנזין 13.3 [10].
- נפח מנוע: בקבוצות הדומיננטיות, 1,601-1,800 סמ"ק מובילה עם 16.8 אלף ק"מ, בעוד שמעל 4,001 סמ"ק נמדדו 9.6 בלבד [6].
- גאוגרפיה עירונית: ממוצע הנסועה לכלי רכב בבעלות פרטית הרשומים בערים הוא 13.4 אלף ק"מ. הפערים גדולים: תל אביב יפו 11.1, בני ברק 12.7, ורהט 19.8 אלף ק"מ [9].

השלכות לשוק היד השנייה
- פרשנות: סוג בעלות וגיל הם מסננים ראשונים להערכת קצב צבירת הקילומטראז'. רכבי ליסינג ורכבי חברה מגיעים לרוב לשוק אחרי שנים ראשונות עתירות נסועה יחסית, עקב ממוצעים של 26.4 ו‑23.4 אלף ק"מ לשנה בהתאמה [1], ובשילוב העובדה שנסועה נוטה לרדת עם הגיל [4].
- פרשנות: סוג הנעה מאותת על דפוס שימוש. רכבים חשמליים ודיזל נוטים לצבור יותר ק"מ שנתיים לעומת בנזין )21.3 ו‑20.3 מול 13.3 אלף ק"מ(, מה שעלול להשפיע על אופי הבלאי והצרכים התחזוקתיים לאורך זמן [10].
- פרשנות: נפח מנוע ובית גידול גאוגרפי משקפים שימושיות. כלי רכב בנפח 1,601-1,800 סמ"ק מציגים נסועה גבוהה יחסית [6], וערים פריפריאליות כמו רהט מייצרות קילומטראז' גבוה ביחס למרכז המטרופוליני [9].

המלצת פעולה בכל עסקת יד שנייה
- פרשנות: לאמת נסועה מול רישומי מבחני רישוי שנתיים ורישומי מד אוץ, לאשש שרשור בעלויות )פרטי, ליסינג, חברה, השכרה(, ולבחון הקשר סביר בין גיל, סוג הנעה ונפח מנוע לבין הקילומטראז' בפועל. מומלץ לבקש היסטוריית טיפולים מלאה, דו"חות בדיקה קודמים והצהרת שימוש תפעולי, כדי לצמצם אי ודאות סביב דפוסי נסועה בפועל.

## מונחים

- **נסועה (VKT)** — סך הקילומטרים שנוסעים כלי רכב בפרק זמן נתון; בלמ"ס מחושב מהפרשי רישומי מד אודומטר בין מבחני רישוי שנתיים החל מ‑2011.
- **חברת החכר (ליסינג)** — בעלות של חברת מימון/השכרה על רכב פרטי המשמש נהג/חברה, עם נסועה ממוצעת גבוהה יותר מצי פרטי.
- **רכב פרטי חשמלי (BEV)** — רכב בעל הנעה חשמלית מלאה. ב‑2024 הנסועה הממוצעת שלו גבוהה מהממוצע בצי הרכב הפרטי.
- **רכב מיוחד** — כלים ייעודיים כגון אמבולנסים ורכבי הצלה; בעלי נסועה ממוצעת בינונית ביחס לשאר הסוגים.

## שאלות נפוצות

### כמה ק"מ נוסע רכב פרטי בממוצע בישראל ב‑2024?

14.7 אלף ק"מ לרכב פרטי, לעומת 15.9 אלף ק"מ בכלל צי הרכב.

### האם רכב חשמלי נוסע יותר מרכב בנזין?

כן. ב‑2024 רכב פרטי חשמלי נסע 21.3 אלף ק"מ בממוצע לעומת 13.3 אלף ק"מ לבנזין.

### איזו בעלות כרוכה בנסועה הגבוהה ביותר?

ליסינג – 26.4 אלף ק"מ; רכבי חברה – 23.4; השכרה/תיור – 24.1; בבעלות פרטית – 13.6.

## מקורות

1. למ"ס, נסועה 2024 — לוח 1. נסועה שנתית ונסועה שנתית ממוצעת, לפי סוג רכב — https://plateapp.ai/blog-media/blog/sources/6a956593e1cba038b2983cf7/t01.pdf
2. למ"ס, נסועה 2024 — לוח 2. נסועה שנתית ממוצעת, לפי סוג וגיל רכב — https://plateapp.ai/blog-media/blog/sources/6a956595e1cba038b2983cf8/t02.pdf
3. למ"ס, נסועה 2024 — לוח 3. נסועה שנתית ממוצעת — https://plateapp.ai/blog-media/blog/sources/6a956596e1cba038b2983cf9/t03.pdf
4. למ"ס, נסועה 2024 — לוח 4. כלי רכב מנועיים, נסועה שנתית — https://plateapp.ai/blog-media/blog/sources/6a956598e1cba038b2983cfa/t04.pdf
5. למ"ס, נסועה 2024 — לוח 5. נסועה שנתית ממוצעת, — https://plateapp.ai/blog-media/blog/sources/6a956599e1cba038b2983cfb/t05.pdf
6. למ"ס, נסועה 2024 — לוח 6. כלי רכב מנועיים, נסועה שנתית ונסועה שנתית ממוצעת — https://plateapp.ai/blog-media/blog/sources/6a95659ae1cba038b2983cfc/t06.pdf
7. למ"ס, נסועה 2024 — לוח 7. כלי רכב מנועיים ונסועה שנתית ממוצעת, — https://plateapp.ai/blog-media/blog/sources/6a95659be1cba038b2983cfd/t07.pdf
8. למ"ס, נסועה 2024 — לוח 8. נסועה שנתית ממוצעת של כלי רכב — https://plateapp.ai/blog-media/blog/sources/6a95659ce1cba038b2983cfe/t08.pdf
9. למ"ס, נסועה 2024 — לוח 9. אוכלוסייה, כלי רכב מנועיים, — https://plateapp.ai/blog-media/blog/sources/6a95659de1cba038b2983cff/__t09.pdf
10. למ"ס, נסועה 2024 — לוח 10. נסועה שנתית ממוצעת של כלי רכב פרטיים, — https://plateapp.ai/blog-media/blog/sources/6a95659ee1cba038b2983d00/t10.pdf
11. למ"ס, נסועה 2024 — מבוא, הגדרות וממצאים עיקריים — https://plateapp.ai/blog-media/blog/sources/6a95659fe1cba038b2983d01/intro_h.pdf

_גרסה 24 · נבדק לאחרונה 2026-08-31_