גלגול קילומטראז׳ בישראל: 2.18% מהרכבים הנבדקים

שאלות נפוצות

כמה רכבים בישראל עם חשד לגלגול קילומטראז׳?

מתוך 406,231 רכבים שיש לגביהם שתי קריאות מד־מרחק בלתי־תלויות או יותר, ב־8,847 נמצאה קריאה מאוחרת נמוכה מקריאה קודמת — 2.18%, כלומר בערך רכב אחד מכל 46. זהו החשד לגלגול: מד מרחק תקין רק עולה. הנתון מבוסס על מאגר של 2,446,240 לוחיות רישוי ו־2,854,098 קריאות מ־11 מקורות שונים.

למה המכנה הוא רק רכבים עם שתי קריאות ומעלה?

כי אי אפשר לזהות ירידה בקריאה בודדת. לרוב הרכבים במאגר יש קריאה אחת בלבד, והם מעולם לא היו מועמדים להראות משהו. חלוקה בכל הרכבים במאגר הייתה נותנת 0.36% — מספר נמוך ומטעה, שמדלל את התוצאה ברכבים שלא נבדקו כלל. המכנה הנכון הוא אוכלוסיית הרכבים שניתן היה לבדוק בפועל.

האם קריאה שיורדת תמיד אומרת זיוף?

לא. חלק מהמקרים הם טעויות הקלדה, החלפת לוח מחוונים אחרי תקלה, או קריאה שנרשמה במיילים במקום בקילומטרים. לכן הנתון מתואר כ"חשד לגלגול" ולא כ"זיוף" — הוא מסמן רכבים שדורשים בירור, לא רכבים שהוכח לגביהם דבר. עם זאת, כל אחת מהסיבות הלגיטימיות האלה היא בעצמה משהו שקונה רוצה לדעת עליו לפני שהוא משלם.

איך בודקים אם רכב מסוים עבר גלגול קילומטראז׳?

משווים בין קריאות מד־המרחק שנרשמו לאורך חיי הרכב ממקורות שונים — טסטים שנתיים, טיפולים במוסך, מודעות מכירה קודמות. אם קריאה מאוחרת נמוכה מקודמתה, יש חשד. את ההשוואה הזו אפשר לעשות ידנית מול נתוני משרד התחבורה, או דרך שירות שמצליב את המקורות אוטומטית לפי מספר הרישוי.

מאיפה מגיעים הנתונים?

98.7% מהקריאות מגיעות ממאגרי המידע הפתוחים של משרד התחבורה (data.gov.il), והשאר ממקורות נוספים כמו רישומי מוסכים ומודעות מכירה — 11 מקורות בסך הכול. הסטטיסטיקה כאן היא צבירה בלבד: אין בה מספרי רישוי, פרטי בעלים או נתונים על רכב מסוים.